רש"י על קידושין ד׳ ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:ח׳ רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:י״א »

9 וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְיָצְאָה חִנָּם״, הֲוָה אָמֵינָא: הֵיכָא דְּיָהֲבָה לֵיהּ אִיהִי לְדִידֵיהּ וְקִידְּשַׁתּוּ – הָווּ קִידּוּשֵׁי, כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּי יִקַּח״ – וְלָא ״כִּי תִּקַּח״.

פירוש רש"י על קידושין ד׳ ב:ט׳

9 היכא דיהבה איהי לדידיה - כסף וקדשתו דאמרה ליה התקדש לי:

10 ליהוו קידושין - דכיון דאשמועי' דכסף עביד אישות מה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה להכי הדר תנא קרא זימנא אחריתי בהדיא כי יקח איש ולא כי תקח אשה לאיש:

« רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:ח׳ רש"י על קידושין ד׳ ע״ב:י״א »